סרטן הערמונית הינו הגידול הממאיר השכיח בקרב גברים וגורם המוות השני בשכיחותו. לפי הערכות, כ 220,000 גברים יאובחנו במהלך שנת 2015 כסובלים מסרטן ערמונית בארה״ב, ויותר מ 86,000 ימותו מהמחלה. לפי נתוני משרד הבריאות, כ 2,400 גברים חלו בסרטן ערמונית ו 370 נפטרו עקב סרטן ערמונית בישראל בשנת 2010.
סרטן ערמונית מאובחן בעזרת ביופסיה של הערמונית, המבוצעת בהנחיית אולטראסאונד, בגישה דרך החלחולת (דרך פי הטבעת). לרוב, מבוצעות ביופסיות עקב PSA מוגבר, אך לעיתים עקב בדיקה רקטאלית לא תקינה בנוכחות רמת PSA תקינה. בדיקת PSA הינה בדיקת דם המשמשת כבדיקת סקר לאיבחון מוקדם של סרטן ערמונית.
לאחר אבחנה של סרטן ערמונית מבוצעות בדיקות אשר מטרתן וידוא כי הגידול מוגבל לערמונית ולא התפשט לאיברים אחרים (גרורות). הבדיקות המקובלות לבירור פיזור גרורתי כוללות מיפוי עצמות ו CT בטן ואגן. בשנים האחרונות הוחלפה בדיקת ה CT בבדיקת MRI ערמונית. בדיקה זו נותנת את אותו המידע שנותנת בדיקת CT לגבי בלוטות הלימפה באגן, אך נותנת מידע רב לגבי הגידול בערמונית אשר בדיקת ה CT אינה נותנת. בדיקת MRI ערמונית מומלצת מאוד בעיקר לפני ביצוע ניתוח, שכן בדיקה זו מאפשרת למנתח לתכנן טוב יותר את הניתוח ולהגדיל את סיכויי הצלחתו.
אפשרויות הטיפול בסרטן הערמונית כוללות ניתוח להסרת הערמונית בגישה פתוחה, לפרוסקופית או רובוטית, קרינה חיצונית (הקרנות), ברכיתרפיה (השתלת גרגרים הפולטים קרינה בתוך הערמונית) ומעקב. דרגת הסיכון של המחלה, הנקבעת לפי מאפייני המחלה בזמן האיבחון, מכוונת לגישה הטיפולית המועדפת. דרגת הסיכון נקבעת לפי רמת ה PSA בזמן האבחנה, הממצאים בבדיקה רקטאלית וציון הגליסון (Gleason) של הביופסיה. ציון גליסון נקבע לפי מראה הגידול תחת המיקרוסקופ ומשקף את האגרסיביות של הגידול, כאשר גידולים עם דרגת גליסון של 6 או פחות הם גידולים לא אגרסיביים, גידולי גליסון 7 הם בעלי אופי אגרסיבי בינוני וגידולי גליסון 8 עד 10 נחשבים לאגרסיביים.
חולים רבים עם גידול בסיכון נמוך יכולים להמנע מטיפול תוך המשך מעקב צמוד הכולל בדיקות PSA, בדיקת הערמונית, ביופסיות ערמונית כל מספר שנים ואפשרות לשילוב בדיקות MRI כחלק מהמעקב. מטרת המעקב היא זיהוי שינוי בדרגת הסיכון של הגידול וטיפול (ניתוח או קרינה) בשלב בו החולה עדיין בר ריפוי.
כריתת ערמונית
כריתת ערמונית הינו ניתוח במהלכו מוסרת הערמונית בשלמות יחד עם שלפוחיות הזרע ובלוטות הלימפה האגניות. הסרת הערמונית מבוצעת תוך שימור העצבים הגורמים לזקפה, ואשר מונחים על גבי הערמונית משני צידיה. האישפוז אחרי ניתוח כריתת ערמונית הינו לרוב קצר (1-3 ימים). לאחר הניתוח משתחרר החולה עם קטטר אשר מוצא כשבוע עד עשרה ימים לאחר הניתוח.
טיפול קרינה לערמונית ניתן מידי יום (ראשון עד חמישי) ולמשך כתשעה שבועות. במקרים של סרטן בסיכון בינוני או גבוה יקבל המטופל זריקות לסירוס כימי למשך בין 6 חודשים ועד שלוש שנים. מכיוון שלא ניתן להסיט את עצבי הזקפה מהערמונית, קרינה משפיעה על עצבים אלו ושכיחות האינאונות לאחר קרינה דומה לזו שלאחר ניתוח.
אמצעים היכולים לעזור בקביעת הסבירות לסרטן ערמונית בחולים עם PSA מוגבר וביופסיה שלילית כוללים בדיקת PSA חופשי, בדיקת שתן ל PCA3 המבוצעת לאחר בדיקה רקטאלית ובדיקת MRI עם סליל אנדורקטאלי. בדיקות נוספות, אשר אינן זמינות בישראל בשלב זה, כוללות את תבחין PHI ותבחין 4K.