סרטן אשכים הינו הגידול השכיח בגברים צעירים בין גילאים 15-35. גורמי הסיכון להתפתחות סרטן אשכים הינם אשך טמיר מולד (מצב בו נולד תינוק עם אשך אשר נשאר במפשעה או בתוך הבטן ולא ירד לשק האשכים לפני לידתו), סיפור משפחתי של סרטן אשכים וסיפור אישי של סרטן אשכים (הופעת סרטן באשך הנותר לאחר טיפול קודם בסרטן אשכים). בעוד טיפול ניתוחי מוקדם באשך טמיר מולד מוריד את הסיכון להתפתחות סרטן אשכים, הטיפול אינו מבטל את הסיכון באופן מוחלט.
מרבית מקרי סרטן האשכים מתגלים במישוש של גוש לא רגיש באשך, וסיכויי ההחלמה מסרטן זה הינם למעלה מ 90%.
סרטן אשכים מתחלק לשתי קבוצות גדולות, גידולים מסוג סמינומה וגידולים שאינם סמינומה. סוג הגידול משפיע על אפשרויות הטיפול וסיכויי ההחלמה. חלק נכבד ממקרי סרטן האשכים מתגלים עם גידול המוגבל לאשך וללא עדות לפיזור משני. במקרים כאלו, הטיפול כולל כריתת האשך החולה ולאחר מכן מעקב. במקרים בהם ישנה עדות לפיזור משני של המחלה, אפשרויות הטיפול לאחר כריתת האשך כוללות טיפול כימותרפי, טיפול בקרינה וניתוחים להסרת הגרורות. גם במקרים בהם המחלה מתגלה עם גרורות סיכויי ההחלמה גבוהים מאוד במידה וניתן טיפול נכון.
שמירה על יכולת הפריון
מרבית חולי סרטן האשכים שומרים על יכולת הפריון לאחר הטיפול בסרטן, אך לאור האפשרות לצורך בטיפולים כימותרפים, קרינתיים או ניתוחיים, היכולים להשפיע לרעה על הפריון, מומלץ לרוב לבצע שימור זרע לפני הטיפול בסרטן אשכים.
מעבר לחשיבות הטכניקה הטובה בניתוחים לסרטן אשכים, ישנה חשיבות מכרעת לנסיון הרופא המטפל בטיפול והבנת מחלת סרטן האשכים ומאפייניה, לצורך הצלחת הטיפול והחלמה מהסרטן.